בס״ד יתגדל

האתר עדיין בבדיקה של רבנים ואינו סופי. אין לסמוך עליו למעשה בלי לשאול רב. שאלות פתוחות This site is still under rabbinic review and is not final. Do not rely on it in practice without asking a rav. Open questions

שאלות פתוחות

21 שאלות שצריך לברר עם רב לפני שהמחשבון עולה לאוויר

אב ואם וחג

1כשחג מבטל את השלושים — על אב ואם, מה נשאר אסור עד יום השלושים: תספורת בלבד, או כל דיני השלושים?

במקורות שבדקנו מדובר על תספורת בלבד. הרב ניסח ״שלושים יום מלאים״ באופן כללי.

2לספרדים בחוץ לארץ — האם להקל בתספורת על אב ואם כשחג ביטל את השלושים?

ילקוט יוסף מב:כב: ״בחו״ל כשאין מנהג ידוע להחמיר אפשר להקל״. המחשבון אינו מבחין.

ערב פסח

3ספרדים: מתי נפסקת השבעה בערב פסח — בחצות, או סמוך לכניסת החג כבכל ערב חג?

כתבנו ״סמוך לכניסת החג״ לפי הדין הכללי (ילקוט יוסף מב:ב). דין מיוחד לערב פסח לא מצאנו.

4אשכנזים: האם השבעה נפסקת בחצות ערב פסח, או רק בלילה?

ייחסנו את דין חצות בשבעה למנהג חב״ד בלבד.

5קבורה בערב פסח אחרי חצות — מתי נפסקת השבעה?

המחשבון כותב ״בכניסת החג״. ההבחנה בין לפני חצות לאחריו אינה ב״המדריך״.

קבורה בחג

6קבורה בראש השנה, בארץ ישראל: יושבים אחרי החג שבעה ימים או ששה?

דף הכללים: הספירה מתחילה ביום ב׳ של ראש השנה. המחשבון: בארץ ישראל שבעה ימים אחרי החג, בחו״ל ששה.

7קבורה בחול המועד סוכות: האם שמיני עצרת נחשב כשבעה ימים למנין השלושים?

המחשבון מציג שלושים יום מהקבורה (הדעה המחמירה). ילקוט יוסף מב:כא מיקל.

8קבורה בתאריך של יום טוב — האם לסמן מראש ״אחרי צאת הכוכבים״, כמו בשבת?

היום מסומן מראש בשבת בלבד.

יום השבעה ויום השלושים

9כשחג ביטל את השבעה או את השלושים — האם להציג גם את היום השביעי והיום השלושים בפועל, לאזכרה, ללימוד ולסיום?

ילקוט יוסף מב:לג והמדריך ח״ה פ״ט ס״א: מה שעושים לכבוד הנפטר נעשה ביום עצמו. המחשבון מציג רק את התאריך המקוצר.

10יום השביעי כשאין מנין בבית האבל — מתי קמים?

בדף: ״לאחר שהאבל מתפלל ביחיד, ובלבד שעבר זמן הנץ החמה״. במקור החב״די הדבר תלוי בזמן שהמנחמים רגילים לצאת.

ערב שבת

11אשכנזים: מתי מסירים את עניני האבלות ביום שישי?

כתבנו את מנהג חב״ד (אחרי מנחה קטנה) ואת מנהג הספרדים (סמוך לשקיעה).

שמועה ממקום רחוק

12האם להחזיר לדף את דין הספרדים, שמי שיכול להגיע אל האבלים — אפילו בטיסה — לא ישב במקומו אלא יצטרף אליהם?

ילקוט יוסף טו:ג, ה. היום כתוב בדף רק שהמנהג להתחיל לשבת מיד.

יארצייט וקדיש

13פטירה באדר בשנה פשוטה: אדר ב׳ — דעת המחבר או הרמ״א?

בדף: אדר ב׳ בשם הרמ״א ואדר א׳ בשם המחבר. בשו״ע או״ח תקס״ח:ז הלשון הפוכה.

14איזה אדר להציג כתאריך הראשי של היארצייט?

המחשבון מציג את אדר ב׳ ראשון, ואת אדר א׳ כ״דעה שניה״. מנהג חב״ד — אדר א׳.

15ספרדים: יארצייט שחל בשבת — מתחילים קדיש מליל שבת של אותה שבת, או של השבת שלפניה?

ילקוט יוסף ל:ט: מליל שבת הקודם. בנוסח שבמחשבון זה אינו ברור.

16האם הציון ״חזון עובדיה אבלות ח״ג עמ׳ קצה״ מדויק?

הספר אינו בידינו ולא נבדק.

המקורות

17״המדריך״ שבידינו הוא טיוטה מז׳ אדר תשע״ב — האם יש מהדורה מאוחרת יותר שכדאי לעבוד לפיה?

כמה פרקים מסומנים בה ״עדיין לא נשלם״, ובהם דין המצטרף לאבלים.

תפילה בשבעה וקדיש

18הנוסח של הקדיש בחב״ד נלקח מסידור ״תורה אור״ (דפוס תש״א). האם להעדיף את נוסח ״תהלת ה׳״?

למשל בקדיש דרבנן: ״ומזונא רויחא״ ו״דבשמיא״ בלי ״וארעא״ — כך בתורה אור; לבדוק מול תהלת ה׳.

19מנהגי אשכנז בדף ״תפילה בשבעה״ — מי יבדוק אותם?

נכתבו לפי השו״ע, המשנה ברורה והקיצור בלבד. ״ואני זאת בריתי״, השכבה ו״א-ל מלא רחמים״ לאשכנזים — לא נבדקו.

20ספרדים: האם אומרים תהלים פרק מ״ט בבית האבל?

לא מצאנו זאת בקיצור ילקוט יוסף, ולכן לא נכתב.

21חב״ד: יארצייט שחל ביום שאומרים בו הלל — האם בעל היארצייט מתפלל לפני העמוד?

המדריך ח״ז פ״ז:ו כותב ״לכאורה מתפלל״ ומציין ״צריך לחפש מקור״. לא נכתב בדף.

על הדף

כל שאלה כאן נוגעת למשהו שהמחשבון מחשב או שדף הכללים כותב. כשמתקבלת תשובה, השאלה יורדת מכאן והשינוי נרשם ביומן השינויים.