בס״ד יתגדל

האתר עדיין בבדיקה של רבנים ואינו סופי. אין לסמוך עליו למעשה בלי לשאול רב. שאלות פתוחות This site is still under rabbinic review and is not final. Do not rely on it in practice without asking a rav. Open questions

יומן שינויים

כל שינוי הלכתי במחשבון: מה בדיוק השתנה, מה המקור, ועד כמה הוא נבדק לפי כל מנהג

דפים חדשים — תפילה בשבעה, וקדיש

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 ממתין לאישור רב

מה נוסף

  • ״תפילה בשבעה״ (/tefila) למי שעובר לפני התיבה בבית האבל: בוחרים מנהג ויום (ברירת המחדל — היום), ומוצג מה מוסיפים ומה מדלגים בשחרית, במנחה ובערבית של אותו יום בלבד — לפי סוג היום: ראש חודש, חנוכה, שני וחמישי, תענית, ערב שבת ומוצאי שבת. ערבית נחשבת ליום העברי הבא. בשבת עצמה הדף אינו מציג את תפילות היום. כל שורה עם מקורה.
  • ״קדיש״ (/kaddish): קדיש יתום וקדיש דרבנן לכל אחד משלושת הנוסחים, עם כפתורי הגדלה והקטנה של הגופן. הבחירות נשמרות בדפדפן.
  • מנהגי השנה והיארצייט נאספו מהמקורות, אבל עדיין אינם מוצגים — הדף עוסק בשבעה בלבד.
  • מה לא השתנה: המחשבון.

מקורות ובדיקה

מנהגמנהגי התפילהנוסח הקדישנבדק?
חב״ד המדריך ח״ד פ״ט; ח״ו פ״ד; ח״ז פ״ג–ד, פ״ז; ח״ב פ״ו סידור תורה אור, דפוס תש״א (העתק בוויקיטקסט) הועתק מהמקורות
ספרדים קיצור ילקוט יוסף סי׳ כה, כט, ל, לא, לב סידור עדות המזרח (ספריא) הועתק מהמקורות
אשכנז שו״ע או״ח קל״א:ד; רמ״א יו״ד שע״ו:ד, שפ״ד:ג, ת״ב:יב; משנ״ב קל״א:כ; קיצור שו״ע כ״ו, ר״ז הסידור השלם (בירנבוים) (העתק בוויקיטקסט) חלקי

מה עדיין פתוח

  • ראו בשאלות פתוחות, תחת ״סדר התפילה וקדיש״: נוסח הקדיש בחב״ד מול ״תהלת ה׳״, בדיקת מנהגי אשכנז, פרק מ״ט לספרדים, והלל ביארצייט לחב״ד.
  • נוסח ההשכבה עצמה, ו״א-ל מלא רחמים״ למי שנוהג לאומרו — עדיין לא נוספו.

יארצייט בחודש ניסן — הודעה על עלייה לקבר

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 תוספת למחשבון

מה השתנה

  • עכשיו: כשהיארצייט חל בחודש ניסן, מופיעה בתוצאות המחשבון, מתחת לתאריכי היארצייט, הודעה על המנהגים בעלייה לקבר בניסן, עם קישור לדף ״מתי עולים״.
  • קודם: המידע הופיע רק בדף ״מתי עולים״.
  • מה לא השתנה: התאריכים, והנוסח שבדף ״מתי עולים״.

למה

  • הערת רב: מי שנוהג שלא לעלות לקבר בניסן צריך לדעת מראש שעליו לעלות בערב ראש חודש, ולא לגלות זאת ביום היארצייט.

בדיקה לפי מנהגים

מנהגהדיןמקורנבדק?
הנמנעים אין עולים כל חודש ניסן; עולים בערב ראש חודש ניסן. נטעי גבריאל פסח ג:ח, אבלות עו:יז הועתק מדף ״מתי עולים״; לא נבדק בספר
ספרדים ״אם חל יום השנה בחודש ניסן, מותר לילך לבית הקברות, אם נזהרים שלא להספיד את המת, ושלא לבוא לידי בכי״ קיצור ילקוט יוסף סי׳ מ:כז נבדק בלשון הספר
חב״ד ״אם מוכרחים ללכת בחודש ניסן, מותר אם אין אומרים השכבות והספדים״ המדריך ח״ח פ״ב ס״א נבדק בלשון הספר

מה עדיין פתוח

  • ההודעה מופיעה ליארצייט בלבד. עלייה לקבר ביום השבעה או ביום השלושים שחלים בניסן, ושאר הימים שאין עולים בהם (ראש חודש, חנוכה, פורים, חול המועד) — מופיעים עדיין רק בדף ״מתי עולים״.

פטירה בבין השמשות — תאריך נוסף גם ליארצייט הראשון

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 תיקון במחשבון

מה השתנה

  • קודם: כשסומן ״הפטירה היתה בבין השמשות״, המחשבון הציג תאריך נוסף (היום המאוחר) ליארצייט השני ואילך בלבד.
  • עכשיו: התאריך הנוסף מוצג גם ליארצייט הראשון, שהרי הספק אחד הוא.
  • יוצא מן הכלל: כשהיום המאוחר הוא תאריך שכבר מוצג ליארצייט הראשון (למשל כשהקבורה היתה למחרת, והוא התאריך ״לפי תאריך הקבורה״), לא נוספת שורה כפולה.
  • מה לא השתנה: שאר התאריכים.

מקור ובדיקה

  • הערת רב.
  • ״אם אין ידוע אם יום הפטירה הי׳ ביום א׳ או למחרתו, או שנפטר בין השמשות… יתפלל ויאמר קדיש בב׳ הימים. אם יש אבלים אחרים… יחזיק את היארצייט ביום המוקדם״ (המדריך ח״ז פ״א ס״ד). הספר אינו מחלק בין שנה ראשונה לשאר השנים. נבדק בלשון הספר.

ערב פסח — תיקון המקורות והפרדה לפי מנהגים

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 ממתין לאישור רב

מה השתנה

  • קודם: המחשבון ודף הכללים כתבו לכל אבל ״השבעה/השלושים מסתיימים בחצות היום של ערב פסח״, וציינו ״מחבר או״ח תקמ״ח:יב, יו״ד שצ״ט:ז״.
  • הציון היה שגוי. שני הסעיפים האלה עוסקים במנין ט״ו הימים של פסח לשלושים, ואין בהם דין חצות.
  • עכשיו, שבעה: מנהג חב״ד — האבלות נפסקת בחצות היום. מנהג הספרדים — סמוך לכניסת החג.
  • עכשיו, שלושים: מנהג אשכנז וחב״ד — מותר בכל אחר חצות, ומסתפרים קודם חצות. מנהג הספרדים — מותר בערב החג.
  • קבורה לפני ערב פסח: ההערה ״קבורה לפני חצות… קבורה אחרי חצות…״ הופיעה גם כשהקבורה היתה בי״ג ניסן או קודם, אף שאז היא בוודאי לפני חצות. עכשיו ההבחנה מופיעה רק כשהקבורה היתה בערב פסח עצמו (הערת רב).
  • מה לא השתנה: התאריכים. ערב פסח נשאר היום האחרון בשני המקרים; השינוי הוא בשעה שביום, ובמקורות.

בדיקה לפי מנהגים

מנהגהדיןמקורנבדק?
חב״ד — שבעה ״אין אבלות נוהגת אחר חצות מזמן שחיטת הפסח ולמעלה״ המדריך ח״ד פי״ד ס״ה (דרכי חסד ריז) נבדק בלשון הספר
אשכנז וחב״ד — שלושים ״ובערב פסח מותר בכל אחר חצות… ועדיף שיגלח קודם חצות״ רמ״א יו״ד שצ״ט:ג; המדריך ח״ה פ״ט ס״ד נבדק בלשון המקורות
ספרדים — שבעה ״אף שהרגל מבטל ממנו גזרת שבעה, כל זה הוא דוקא משיגיע סמוך לחשכה ממש״. זהו דין כללי לכל ערב חג; דין מיוחד לערב פסח לא נמצא בספר. קיצור ילקוט יוסף סי׳ מב:ב נבדק; הדין הכללי בלבד
ספרדים — שלושים ״ומותר לכבס ולהתרחץ ולהסתפר בערב הרגל״, בלי הגבלת שעה שו״ע יו״ד שצ״ט:ג; קיצור ילקוט יוסף סי׳ מב:כו נבדק בלשון המקורות

מה עדיין פתוח

  • קבורה לפני חצות או אחריו. המחשבון מבחין: קבורה לפני חצות — השבעה מסתיימת בחצות; אחרי חצות — בכניסת החג. ההבחנה הזאת אינה כתובה ב״המדריך״; היא נשארה מהנוסח הקודם.
  • אשכנז — שבעה. יש פוסקים שהאבלות נמשכת עד הלילה גם בערב פסח, ושדברי הרמ״א נאמרו על השלושים בלבד. לא נבדק במקור.
  • ספרדים בערב פסח. כתבנו את הדין הכללי של ערב חג. צריך לברר אם יש לספרדים דין מיוחד לערב פסח.

דף הכללים — יום שישי שבתוך השבעה

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 תיקון לפי המקור

מה השתנה

  • קודם: ״האבלים לא קמים מהשבעה ביום שישי עד סמוך לשבת, כשעה ורבע לפני כניסת שבת (לצורך הכנות).״ לשורה לא היה מקור.
  • עכשיו: מנהג חב״ד — אחרי מנחה קטנה (שעתיים ומחצה קודם הלילה) מתחילים בהכנות לשבת ומסירים את עניני האבלות. מנהג הספרדים — עד סמוך לשקיעה.
  • מה לא השתנה: המחשבון עצמו. הדין מופיע בדף הכללים בלבד.

בדיקה לפי מנהגים

מנהגהדיןמקורנבדק?
חב״ד ״מנהגינו שאחרי מנחה קטנה (ב׳ שעות ומחצה קודם הלילה) יכולים להתחיל ההכנות לשבת ומסירין עניני האבלות… החלפת הנעליים ולבישת בגדי שבת״ המדריך ח״ד פי״א ס״ב (דרכי חסד ריז) נבדק בלשון הספר
ספרדים יושב על גבי קרקע עד סמוך לשקיעת החמה. על הקמים אחר חצות או סמוך למנחה קטנה: ״טעות הוא בידם״. מחליפים בגדים סמוך לקבלת שבת. קיצור ילקוט יוסף סי׳ לד:א–ב נבדק בלשון הספר
אשכנז לא נבדק. — פתוח

דף הכללים — משך בין השמשות

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 תיקון נוסח

מה השתנה

  • קודם: בין השמשות הוגדר ״לפי רוב הפוסקים כ-18 דקות״, בלי הסתייגות, בשני מקומות בדף.
  • עכשיו: ״משכו תלוי במקום ובשיטה: בארץ ישראל נוהגים כ-18 דקות… ובחוץ לארץ הוא יכול להתארך בהרבה.״ במקום השני (״תחילת השבעה״) נמחקו המילים ״כ-18 דקות״.
  • מה לא השתנה: שתי השורות שמביאות את 18 הדקות בשם ילקוט יוסף ומנהג ארץ ישראל, והמחשבון עצמו — הוא אינו מחשב זמנים, אלא שואל אם הקבורה היתה אחרי צאת הכוכבים.

למה

  • הערה ממי שסייע בעריכת ״המדריך״: 18 דקות תלוי במיקום ובשיטה, ובחוץ לארץ זה יכול להתארך בהרבה.

יארצייט באדר בשנה מעוברת — מנהג חב״ד לפי ״המדריך״

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 תיקון לפי המקור

מה השתנה

  • קודם: ״…או באדר א׳ (מחבר/שו״ע; מנהג חב״ד — המדריך להלכות אבילות פ״ז:ג). לפי מנהג חב״ד אומרים קדיש גם באדר ב׳. יש המחמירים בשניהם.״
  • עכשיו: ״…או באדר א׳ (מחבר/שו״ע). מנהג חב״ד: עורכים כל עניני היארצייט באדר א׳, ואומרים קדיש גם באדר ב׳ (המדריך ח״ז פ״א ס״ג). יש המחמירים לערוך את היארצייט כולו בשני האדרים (או״ח תקס״ח:ז).״ כך בדף הכללים, ובהתאמה בהערת היארצייט במחשבון.
  • מה לא השתנה: ייחוס שתי הדעות לפוסקים, והתאריכים שהמחשבון מציג.

מקור ובדיקה

  • הערת רב: בנוסח הקודם מנהג חב״ד נראה כשני דברים שונים. בבדיקה בספר התברר שאלו אכן שני דברים: מנהג חב״ד, והמחמירים בשניהם.
  • מנהג חב״ד: ״אם הפטירה היתה בשנה פשוטה, אזי בשנה מעוברת עורכים כל עניני היארצייט באדר ראשון ואומרים קדיש גם באדר השני״ (המדריך ח״ז פ״א ס״ג, ע״פ קיצור שו״ע רכ״א:ג). נבדק בלשון הספר.
  • המחמירים בשניהם: ״מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם״ (או״ח תקס״ח:ז). נבדק בלשון השו״ע.

מה עדיין פתוח

  • ייחוס הדעות — לבירור. בדף כתוב אדר ב׳ בשם הרמ״א ואדר א׳ בשם המחבר. בשולחן ערוך או״ח תקס״ח:ז הלשון היא: ״יתענה באדר ב׳. הגה: ויש אומרים דיתענה בראשון… וכן המנהג להתענות בראשון״. הנוסח לא שונה, ויש לברר עם רב.

דף הכללים — מי ששמע על הפטירה ואינו עם האבלים

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 לפי הוראת רב

מה השתנה

  • קודם (תחת ״שמועה קרובה״): ״אם הגיע למקום השבעה של שאר הקרובים תוך יום דרך אחד, ועדיין יושבים שבעה, וגדול הבית נוכח — מצטרף למניין שלהם.״
  • עכשיו: ״קרוב שנמצא במקום רחוק ושמע על הפטירה — המנהג הרווח שאינו ממתין עד שיגיע אל שאר האבלים, אלא מתחיל לשבת שבעה מיד במקומו, כדי שספירת שבעת הימים תתחיל.״
  • מה לא השתנה: המחשבון עצמו. הדין הזה מופיע בדף הכללים בלבד.

למה

  • הערת רב: ״יום דרך אחד״ אינו ברור — בטיסה, ברכב או ברגל? ולמעשה נוהגים להתחיל לשבת מיד כששומעים.
  • בשולחן ערוך הכוונה למהלך עשרה פרסאות, והדין נאמר רק במי שלא ידע על הפטירה עד שהגיע (יו״ד שע״ה:ח–ט). הנוסח הקודם השמיט את התנאי הזה.

מה עדיין פתוח

  • מנהג הספרדים. לפי קיצור ילקוט יוסף (סי׳ טו:ג, ה), מי שיכול להגיע אל האבלים בתוך יומיים–שלושה, אפילו בטיסה, לא ישב שבעה במקומו אלא יבוא ויצטרף לגדול הבית ויקום עמו. הדין הזה אינו מופיע עוד בדף.

דף הכללים — הפרדה בין ביטול השבעה למנין השלושים

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 תיקון נוסח

מה השתנה

  • ״החגים שמבטלים״: הרשימה הציגה ליד כל חג את אורכו (״פסח — 7 ימים, חו״ל 8 ימים״), וכך נראה כאילו אורך החג נוגע לביטול השבעה. עכשיו כתוב שם שכניסת החג היא שמבטלת את השבעה, בלי קשר לאורכו.
  • ״ספירת ימי שווי ערך לשלושים״: לשם עברה הרשימה של כמה ימים נחשב כל חג, כי רק שם היא נוגעת.
  • ראש השנה ויום כיפור: במקום ״יומיים״ ו״יום אחד״ כתוב עכשיו שיום כיפור מבטל את השלושים למי ששבעתו בוטלה בראש השנה, וסוכות למי ששבעתו בוטלה ביום כיפור.
  • ״סיכום חישובי חגים״: בפסח ובשבועות היה כתוב ״נדרשים עוד 15 ימים״ בלי להבחין בין ארץ ישראל לחו״ל. תוקן: בפסח — 15 בחו״ל ו-16 בארץ ישראל; בשבועות — 16, ובחו״ל יום ב׳ עולה למנין ה-16.
  • מה לא השתנה: המחשבון עצמו. הוא כבר חישב כך; רק הנוסח בדף הכללים תוקן.

מקור ובדיקה

  • הערת רב: בדף היה ערבוב בין שבעה לשלושים.
  • ״ונהג בו אפילו שעה אחת קודם הרגל — הרגל מפסיק האבלות ומבטל ממנו גזרת שבעה״ (שו״ע יו״ד שצ״ט:א); מנין הימים לשלושים (שם ז–יא); י״ד יום ועוד ט״ז (קיצור ילקוט יוסף סי׳ מב:ה, כח). נבדק בלשון המקורות.

קבורה ביום שבת — ״אחרי צאת הכוכבים״ מסומן מראש

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 שינוי בטופס

מה השתנה

  • עכשיו: כשתאריך הקבורה הוא יום שבת, התיבה ״הקבורה היתה אחרי צאת הכוכבים״ מסומנת מראש, והשבעה נמנית מיום ראשון. כך גם כשתאריך הקבורה מתמלא מעצמו לפי תאריך הפטירה.
  • קודם: התיבה היתה ריקה תמיד, ולכן מי שבחר שבת קיבל שבעה שמתחילה בשבת, אלא אם סימן בעצמו.
  • מה לא השתנה: בשאר ימות השבוע התיבה ריקה כמו קודם. אפשר לבטל את הסימון, והבחירה נשמרת עד שמחליפים תאריך. החישוב עצמו לא השתנה, וקישורים ששותפו בעבר נפתחים כפי שנשמרו.

למה

  • הערת משתמש: בדרך כלל אין קוברים בשבת, ולכן מי שבוחר שבת מתכוון כמעט תמיד למוצאי שבת.
  • זו ברירת מחדל של הטופס ולא פסק הלכה.

מה עדיין פתוח

  • יום טוב. ברירת המחדל חלה על שבת בלבד. לא שינינו דבר לגבי קבורה בתאריך של יום טוב.

קבורה בחול המועד סוכות — תיקון תאריכי השבעה

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 תיקון תקלה

מה השתנה

  • התקלה: כשהקבורה היתה בחול המועד סוכות, המחשבון הציג את השבעה שנה מאוחר מדי (למשל קבורה בי״ח תשרי תשפ״ז — שבעה באוקטובר 2027), והציג את אותה הערה פעמיים.
  • עכשיו: השבעה מתחילה למחרת שמיני עצרת (בחו״ל — למחרת שמחת תורה, ויושבים ששה ימים בלבד, כי יום טוב האחרון עולה למנין).
  • מה לא השתנה: תאריך סיום השלושים במקרה זה, וכל שאר המקרים.

דוגמה: קבורה ביום שלישי, י״ח תשרי תשפ״ז (29 בספטמבר 2026)

מקוםלפני התיקוןאחרי התיקון
ארץ ישראל23–29 באוקטובר 2027כ״ג–כ״ט תשרי (4–10 באוקטובר 2026), שבעה ימים
חו״ל24–30 באוקטובר 2027כ״ד–כ״ט תשרי (5–10 באוקטובר 2026), ששה ימים

מקור ובדיקה

  • ״ולאחר הרגל מתחיל למנות שבעה… ובמקומות שעושים שני ימים מונה השבעה מיום טוב שני האחרון… ומונה מאחריו ששה ימים בלבד״ (שו״ע יו״ד שצ״ט:ב). אין בזה מחלוקת בין המנהגים.
  • נבדק במחשבון בארץ ישראל ובחו״ל, בשתי שנים שונות (תשפ״ו ותשפ״ז), וכן קבורה בחול המועד פסח לשם השוואה.

מה עדיין פתוח

  • סיום השלושים במקרה זה. המחשבון מונה שלושים יום מהקבורה. ההערה מביאה גם את הדעה ששמיני עצרת נחשב כשבעה ימים (קיצור ילקוט יוסף מב:כא, וכן עיקר לדינא שם), אך התאריך המוצג הוא לפי הדעה המחמירה בלבד.

אבל על אב ואם כשהחג מבטל את השלושים

ז׳ כסלו תשפ״ז · 17 בנובמבר 2026 ממתין לאישור רב

מה השתנה

  • במחשבון: כאשר חג מבטל או מקצר את השלושים, נוספת בתיבת ההערות שורה חדשה שפותחת במילים ״על אב ואם״.
  • בדף הכללים: נוספה אותה הלכה תחת ״עקרון הביטול״.
  • מה לא השתנה: שום תאריך לא השתנה. תאריך סיום השלושים והתווית ״בוטל ע״י…״ מוצגים כמו קודם. כשאין חג בתוך השלושים, השורה אינה מופיעה.

נוסח השורה החדשה

על אב ואם: גם כשהרגל מבטל או מקצר את השלושים, איסור התספורת אינו בטל (שו״ע יו״ד שצ״ט:ד; או״ח תקמ״ח:ט). למנהג הספרדים וארץ ישראל — אין להסתפר לפני יום השלושים בפועל, [התאריך], ואז לאחר שיגערו בו חבריו (קיצור ילקוט יוסף סי׳ מב:כ, כב, כו). למנהג אשכנז וחב״ד — עד שיגערו בו חבריו, ונהגו לשער שלושה חודשים (רמ״א יו״ד ש״צ:ד).

התאריך המוצג הוא היום השלושים מהקבורה, בלי לקזז ימים בגלל החג.

מה היה קודם ולמה שינינו

  • המחשבון אינו שואל על מי מתאבלים. לכן הוא כתב לכל אבל ״החג מבטל את יתרת השלושים״, בלי שום הסתייגות.
  • רב שעבר על המחשבון העיר שבן או בת המתאבלים על הוריהם — החג אינו פוטר אותם, וצריך שלושים יום מלאים.

בדיקה לפי מנהגים

מנהגהדיןמקורנבדק?
לכל הדעות החג מבטל שלושים בשאר קרובים. על אב ואם — איסור התספורת (״עד שיגערו בו חבריו״) אינו בטל. שו״ע יו״ד שצ״ט:ד; או״ח תקמ״ח:ט; רמ״א יו״ד ש״צ:ד נבדק בלשון השו״ע
ספרדים וארץ ישראל אין להסתפר לפני שלושים יום בפועל, ואז לאחר גערה. ״מנהג ארץ ישראל להצריך שלשים יום בפועל״. בחו״ל, כשאין מנהג ידוע להחמיר, אפשר להקל. קיצור ילקוט יוסף סי׳ מב:כ, כב, כו; סי׳ לז:ג נבדק בלשון הספר
אשכנז החג אינו מועיל לתספורת קודם הגערה. נהגו לשער את הגערה בשלושה חודשים, ויש מקומות שנהגו י״ב חודש. לכן יום השלושים אינו התאריך הקובע. רמ״א יו״ד ש״צ:ד; משנה ברורה תקמ״ח:לד נבדק בלשון הרמ״א
חב״ד דיני השלושים החמורים בטלים בחג גם על אב ואם. הדינים שנמשכים אחרי השלושים אינם בטלים, ולכן אין להסתפר בערב החג ולא אחריו עד שיעור גערה. אתר ״שולחן ערוך הרב״ (הרב גולדשטיין), פרק כז; מציין לנטעי גבריאל ח״ב ה:ב–ג נבדק בסיכום בלבד, לא במקור

מה עדיין פתוח

  • היקף הדין. הרב ניסח ״שלושים יום מלאים״ באופן כללי. המקורות שבדקנו מדברים על תספורת בלבד. לא מצאנו מקור שאומר ששאר דיני השלושים (כיבוס, רחיצה, גיהוץ) נשארים על אב ואם אחרי החג, ולפי הסיכום של מנהג חב״ד הם בטלים. צריך לברר איתו למה התכוון.
  • חו״ל. לפי ילקוט יוסף אפשר להקל בחו״ל כשאין מנהג להחמיר. השורה במחשבון אינה מבחינה בין ארץ ישראל לחו״ל.
  • שמועה רחוקה על אב ואם — לפי ילקוט יוסף מב:לד מותר להסתפר בערב הרגל אחרי גערה. המחשבון אינו מטפל בשמועה רחוקה כלל.
  • התאריך הראשי. ההלכה מופיעה כהערה בלבד. תיקון מלא ידרוש שאלה ״על מי מתאבלים״ ובחירת מנהג, כדי שהתאריך עצמו ישתנה.
  • הנוסח נכתב בידי מחשב מתוך המקורות, וטרם אושר בידי רב.

על היומן

כל שינוי בכללי החישוב או בנוסח ההלכתי נרשם כאן לפני שהוא עולה לאתר: מה היה, מה השתנה, מאיזה מקור, ומה עדיין לא נבדק. המחשבון נועד לסייע בחישוב ראשוני בלבד, ואינו תחליף לשאלת רב.